החלטה בתיק תא"ק 59276-05-12

ביום 4/4/2013 ניתן על ידי פס"ד הדוחה את בקשת הרשות להתגונן שהגיש המבקש מפני תביעת המשיבה.

ביום 8/6/2013 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד המציינת בין היתר, כי ביום 19/5/2013 נפתח תיק הוצל"פ לביצוע פסה"ד (1449331305) עפ"י האמור בבקשה העתק האזהרה מתיק ההוצל"פ מצורף לבקשה (בפועל, מעיון עולה כי המדובר בתיק הוצל"פ שמספרו 1714493125 אשר נפתח בלשכת כפר סבא).

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש אשר 7 סעיפיו הראשונים סוקרים עובדתית וכרונולוגית את השתלשלות הענינים עד הגשת הערעור שהוגש כאמור לעיל ובסעיף 8 מצהיר המבקש " אני טוען כי יש לי סיכויים טובים לזכות בערעור וזאת לפי מיטב אמונתי ועפ"י יעוץ משפטי שקיבלתי".

עוד מציין המצהיר, " אני טוען כי לאור העובדה שהמשיבה הינה חברה שמקום מושבה בחו"ל יש מקום לעכב את הביצוע שכן יקשה או אף יהא בלתי אפשרי להשיב כספים שאני עלול לשלם במסגרת ההוצל"פ".

בהחלטה מיום 9/6/2013 הוזמנה תשובת המשיבה וכן נקבע, כי כנגד הפקדת 30,000ש"ח בתיק זה יעוכב ביצוע פסה"ד עד החלטה בבקשה, בה יקבע גם גורל ההפקדה.

תשובת המשיבה מיום 17/6/2013 מציינת, כי בהתאם להוראות תקנה 467 בתקסד"א, ניתן לבקש עיכוב ביצוע רק ביחס להחלטה עליה הוגש ערעור, אולם הערעור הוגש אך ורק על ההחלטה הדוחה את בקשת הרשות להתגונן ואילו ערעור על פסה"ד עצמו לא הוגש.

במצב דברים זה, מעת שכבר ניתן פס"ד לא נותר מה לעכב ביחס להחלטה.

באשר לסיכוי הערעור מציינת המשיבה, כי המבקש לא הצביע על סיכוים כלשהם מעבר לטענה בעלמא אודות היותם תובעים שעה שעפ"י הדין מוטל היה עליו להצביע על קיומה של טעות גלויה וברורה שאלמלא אותה טעות היה בימ"ש פוסק אחרת בעניינו.

באשר לחשש מפני אי יכולת לקבל חזרה את כספי המבקש אם יפרע החוב הפסוק והחלטת הערעור תחייב החזרתו לידיו, הרי שזהו חשש שבנקל ניתן להסירו באמצעות שמירת כספי הגבייה בידיו הנאמנות של ב"כ המשיבה, או בביהמ"ש עד להכרעה בערעור.

ביום 3/7/2013 הגיש המבקש "הודעת תגובה" ומציין כי פעל נכון מעת שביכר להגיש ערעור על ההחלטה הדוחה את הרשות להתגונן ולא על פסה"ד ומציין הוא, כי אין מקום לערער על פסה"ד אלא רק על ההחלטה.

עוד מציין הוא, כי ביהמ"ש כבר הורה על הפקדת 30,000ש"ח כתנאי לעיכוב ביצוע. הסכום הופקד ובשולי התשובה נתבקש ביהמ"ש להורות על ביטול העיקולים שהוטלו על המבקש בגין הפקדתם של 30,000 ש"ח המצוים זה מכבר בתיק זה.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתבים נראה, כי דין הבקשה להידחות:

1.         בהתאם להוראות תקנה 467(ב) בתקסד"א כפי שתוקנה בתיקון תשע"ג - 2013: " הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי ביהמ"ש שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו".

            הנה כי כן, מעת שהוגש ערעור זה מכבר היה על המבקש לעתור בפני ערכאת הערעור בהתאם למצוטט לעיל.

2.         צודקת המשיבה המציינת, כי אם אכן הערעור מתייחס אך ורק לבקשת הרשות להתגונן, הרי שסיכוי הערעור שואפים לאפסות הואיל מיד לאחר הינתנה ניתן פס"ד והחלטהת הביניים נבלעה בפסה"ד ואין מקום לדון בה בנפרד מפסה"ד.

3.         בהתאם לסמכות המסורה לי בתקנה 467(א) בתקסד"א, הרי שהוריתי על עיכוב ביצוע ההחלטה בכפוף לתנאי שהוצב בהחלטה, ממילא, נקבע בהחלטתי מיום 9/6/2013, כי עיכוב הביצעו ישתכלל עד החלטה בבקשה אשר במסגרתה יקבע גם גורל ההפקדה.

4.         בנסיבות אלו, אני מורה על העברת הפיקדון שהפקיד המבקש בתיק זה לתיק הוצל"פ 1714493135, המתנהל בלשכת כפר סבא.

5.         לשכת כפר סבא תעכב את הסכום בתיק ההוצל"פ עד לאחר החלטתה של ערכאת הערעור בע"ר 15991-05-13 (חדרה).

6.         בהתאם להחלטת ערכאת הערעור שתינתן בבוא העת, יקבע אם יחולט הערבון לטובת החוב המבוצע בתיק ההוצל"פ, שמא יושב לחייב בתיק ההוצל"פ.